לאחר שנים רבות בתפקידים שונים ככלכלנית במספר חברות גדולות, החלטתי לעשות שינוי, ולתת ליצירה וליצירתיות מקום יותר מרכזי בחיי.
כיום אני בעלת המגזין Miss Mandala, שמפגיש אותי עם נשים רבות ופינות העבודה שלהן ובנוסף אני יוצרת עבודות המשלבות חוטי רקמה וחומרים נוספים על משטחים שונים, וגם מפתחת ליין מוצרים חדש לפינות קסומות בבית.
עמנואלה
איזו אמא את? מה ה"אני מאמין" שלך באימהות?
אני חושבת שאני אמא טובה. לא מושלמת ולא שואפת להיות כזאת. אני מאוד אוהבת לקחת חלק בחיים של הילדים שלי, לדעת מה קורה עם הבנות. מאז שאני בבית אני מרגישה שאני מאוד נהנית מהזמן עם הילדים, זה זמן חשוב בשבילי, זה זמן שאני ממש מחכה לו. ושמתי לב שאני בוחרת להיות עם הילדים גם כשאני לא ממש חייבת.
אני שואפת לאפשר לילדי לבחור ולהתפתח בתחומים שהם אוהבים. שכל אחד ימצא את ה"דבר" שהוא אוהב וישקיע בו.
היום אני מבינה שכשקיבלתי החלטות בחיים כבוגרת לרוב הלכתי עם הפרקטיקה ולא עם הלב שלי ואני רוצה לתת להם חוויה קצת אחרת.
מהם תחומי היצירה שלך? איך הגעת אליהם?
תמיד הייתי קרובה לתחומי היצירה- כילדה, הכנתי דברים קטנים ומושקעים. כשהתבגרתי, לא השקעתי בזה הרבה זמן בגלל עיסוקים אחרים (לימודים, עבודה) אבל כן השקעתי כשהיה לי קצת זמן..
יש לי המון חומרים וגיליתי על עצמי שאני אוגרת חומרי יצירה – דפים, מדבקות, חותכנים, מגירות מהרחוב, משטחים שונים ועוד. אני גם אוהבת לעשות שימוש חוזר בדברים ולהפוך אותם למשהו אחר.
גיליתי שאני נהנית מכתיבה וככל שהתפתח הבלוג זה בא לי יותר בקלות ואני אפילו נהנית להיות לבד ולכתוב.
לתמונות המסמרים הגעתי במקרה- כהכנה ליום ההולדת של עדי. בעבודה עם מסמרים יש משהו מרגיע ומדיטטיבי.
היצירתיות שלי באה לידי ביטוי גם בדרכים אחרות כמו הרצון שלי לבנות את האתר החדש לגמרי לבד או למצוא פתרונות יצירתיים בעבודה וגם באימהות שלי.
איך התחלת לכתוב על פינות עבודה של נשים?
התחלתי לכתוב בחופשת הלידה של עומר- גיליתי את הפינטרסט, התמכרתי אליו, התחברתי מאוד לסגנון הסקנדינבי ואיכשהו כשראיתי פינות עבודה, התחברתי מיד לנושא הזה. הפינה הראשונה שכתבתי עליה היתה פינה של יערה ציקורל, אותה גיליתי במקרה בשיטוטי בפייסבוק. פניתי ליערה וביקשתי לשתף. שיתפתי את הפינה של יערה וחשבתי שבטח יש עוד הרבה פינות מקסימות כמו שלה. שאלתי חברות ואחכ הרחבתי את המעגל ולאט לאט הגיעו עוד ועוד תמונות. עד היום שיתפתי מעל 300 פינות של נשים.
פינת העבודה של יערה ציקורל
איך נראית פינת העבודה שלך? מה את אוהבת בה?
יש לי שתי פינות עבודה: אחת, עם מחשב נייח, במרתף הבית בחלל ציבורי כחלק מפינת עבודה משפחתית
ועוד פינה אחת שהיא שלי עם חומרים וניירות והיא יותר צבעונית, היא אף פעם לא מסודרת ושם אני אוספת את הדברים שהם רק שלי.
יש פריטים שאני מחזיקה במגירות שנים אבל בשנה האחרונה התחלתי לשחרר חלק מהחומרים ולתת לבנות להשתמש בחלקם.
מה הפינה הכי מעוררת השראה שכתבת עליה? /מה הפינה שהכי השפיעה עליך..?
אחת הפינות האהובות עלי היא הפינה של אורי רייזנר. את אורי הכרתי דרך הפייסבוק ודרך האיורים שלה.
נפגשנו, ורק אחרי כמה חודשים היא סדרה את הפינה ושלחה לי תמונה. הפינה שלה כל כך מייצגת אותה ואת העבודה שלה ואני מרגישה שהתמונה צולמה במיוחד בשבילי ומייצגת את כל מה שאני רוצה להראות בפינות עבודה. לא פעם אני מציצה בפינה ואפילו צילמתי אותה כחלק מפרויקט צילום פינות העבודה חדש עליו התחלתי לעבוד לאחרונה.
פינת העבודה של אורי רייזנר
באילו נקודות היצירה שלך פוגשת את האימהות?
מכיון שהיצירה נוכחת בבית ויש בו חומרים ופינטרסט אז זה חלק מהחיים של הילדים גם.
אני מעודדת את הבנות לעסוק ביצירה, להשתמש בחומרי היצירה שבבית, לחשוב על רעיונות מעניינים וליצור. להשקיע בפרטים הקטנים. אנחנו מחפשות ביחד רעיונות לפרויקטים בפינטרסט. אני מנסה לשתף אותן ברעיונות לעיצוב חללים בבית.
איך הילדים מגיבים ליצירה שלך? האם היאנוכחת בחיים שלהם ומשפיעה גם עליהם?
היצירה נוכחת בבית וזה בטח משפיע הם יודעים ש"מיס מנדלה" זה ה-דבר שלי. עדי קוראת קצת ממה שאני כותבת ולפעמים הן גם מכינות יחד איתי מנדלות.
היצירה נוכחת בבית
ספרי לי על פרוייקט יצירה מענין שעשית
אחד הדברים הכי מעניינים שעשיתי הוא פרוייקט הקמת לוגו לחברת Cloudlock הממוקמת ברחוב רוטשילד בתל אביב. על קיר גדול וכחול יצרתי צורה של ענן בעזרת מאות מסמרים וחוטים לבנים.
יש לך המלצה לפעילות יצירתית מיוחדת להורים וילדים?
באחת החופשות האחרונות השתתפתי עם הבת הגדולה שלי בסדנה להכנת מראה צבעונית של טל צ'צ'קס. הרבה זמן חיכיתי להגיע לסדנה וכשהגעתי – היא הייתה כל מה שחשבתי, ועוד.
הנאה גדולה, בילוי משותף של אמא ובת ותוצאה צבעונית וקסומה, שכל הזמן אני עוצרת מולה ומתפעלת מחדש (כתבתי על זה כאן)
נו, אז תמליצי לנו על בלוג יצירתי ששווה להכיר
בלוג "סימני דרך" של נעמה, בלוג שגיליתי דרך פוסט אחד מרגש שכתבה נעמה על סבתא שלה ומאז אני עוקבת אחרי הסיפורים הנוסטלגיים והיצירתיים של נעמה. בחגיגת השנה לבלוג הכניסה אותי נעמה אל מאחורי הקלעים ואל התמונות של הפינה האישית שלה.
מה החלום הכי גדול שלך?
אני רוצה להתקדם ולהמשיך לעסוק בפינות ומרחבי עבודה של נשים ולהפוך את הפרויקט שלי לתערוכה ולספר.
עמנואלה צועקת את החלום שלה
גלי לי משהו שלא יודעים עליך ושהקוראות שלי ישמחו לדעת..
אני "פריקית" של מספרים- לדוגמא, אני יכולה לראות מספר רכב, לזכור אותו, להפוך אותו לסדרות, לפרק אותו ולשחק עם המספרים. קצת חולני בעיני.. פעם זכרתי 100 ספרות אחרי נקודה של פאי.
יש לי זכרון צילומי, אני זוכרת חלק גדול מפינות העבודה. זוכרת להגיד מה יש בפינות של חלק מהנשים, יודעת לשייך פינה לאישה.
מה מצחיק אותך?
בד"כ דברים חמודים שהילדים שלי עושים. וגם סטטוסים מצחיקים בפייסבוק והטור השבועי של רחל שלו.
מה את מאחלת לעצמך כאמא וכיוצרת?
שהיצירה על כל פניה תהיה חלק מהחיים שלי כאשה וכאמא. אני חושבת שזה מפתח אותי.
להיות אמא יצירתית זה לדעת גם "לצאת מהקופסא" ולא רק יצירתיות בהקשר של הדבקה וגזירה.
להיות אמא זה גם לצאת מהקופסא
מה אוכל לכתוב על מיס מנדלה שנה מהיום?
עכשיו, כשהבלוג הפך למגזין אני רוצה שהוא יגיע לכמה שיותר נשים, ייגע בהן ושהם יעבירו אותו הלאה. שיתפתחו קשרים בזכות המגזין שלי- ביני לבין נשים אחרות ובינן לבין עצמו.
אני מאמינה שלכל דבר קטן שאנחנו עושים יש אפקט או השפעה בעתיד.
***
נהניתי מאוד להכיר עוד צדדים שלא הכרתי בעמנואלה.
נהניתי מהשיח האינטימי שנוצר בעקבות הראיון ושנגענו בזכותו במקומות קצת אחרים מהרגיל..
אין לי ספק שעוד נהיה פה אחת בשביל השניה.
אני לוקחת איתי לדרך מעמנואלה את המשפט : אני מאמינה שלכל דבר קטן שאנחנו עושים יש אפקט או השפעה בעתיד.
ואת? מה את לוקחת מהפוסט הזה?
ספרי לי..מה הרגשת, על מה חשבת ועל מה עוד תרצי לקרוא.
ואם את יוצרת וגם אמא ואת רוצה להתארח במדור הזה, כתבי לי– אני אשמח להכיר עוד אמהות. יוצרות. ממש כמוני.
איזה כיף לשמוע 🙂