פתקים לכריכים – קובץ מעוצב להדפסה

החופש נגמר.

לא ייאמן איך החופש כבר עבר.

חודשיים שלמים של חופש (ועוד קצת אצל המתבגרים)

ארבעה ילדים (שיהיו בריאים)

ואמא אחת.

שלקחה על עצמה קייטנת אמא ביחד עם עבודה "רגילה", כתיבת הבלוג, כתיבה עבור אחרים ועוד קצת מהכל..

וואו.

כשאני מסתכלת על לוח החופש שלנו שעדיין נמצא על המקרר אני מבינה שהסוד טמון בתכנון מדויק.

הספקנו לעשות כמעט את כל מה שמופיע ברשימת החלומות של הילדים לחופש (ואת מה שלא נעביר לחופשות החגים הבאים עלינו לטובה)

עדיין לא תיעדנו את כל החוויות במחברת זכרונות החופש שלנו וגם את זה נספיק.

אם עדיין אין לכם מחברת כזאת – כדאי לך ממש לקרוא את הפוסט הזה ולהכין לכם גם.

נדמה שעבר כל כך הרבה זמן.

כולם קצת צמחו וגבהו וכאילו משהו חדש נפתח בהם.

בסך הכל הימים שלנו היו יותר רגועים ונינוחים. בלי מטלות בית ספר ומבחנים, חוגים ושעות יקיצה מוקדמות.

בלילות הבית היה ער עד שעות מאוחרות והבקרים התחילו מאוד מאוחר.

מודה שנהניתי מאוד מבקרים שקטים ואפקטיביים ביותר.

העובדה שהילדים קצת גדלו איפשרה לנו "לזרום" עם מה שקורה ולהיות בחופש אמיתי.

למדנו על משמעת עצמית ועבודה בחופש, למדנו על מחוייבות למסגרת- אפילו שחופש גדול, מחוייבות לבית ולתפקוד השוטף שלו -מתלכלך ומתבלגן גם כשחופש.

למדנו על עצמאות ולקיחת אחריות, התמודדנו עם בעיה רפואית של אחד הילדים (יהיה בסדר ב"ה), גילינו (שוב) שיש פה כמה מוחות יצירתיים בצורה מעוררת התפעלות. רמז: חלק קטן ממנו מצולם בסרטון בפוסט הזה.

למדנו שלפעמים כיף לנו להיות הרבה זמן ביחד ולפעמים פחות וכל אחד צריך את המרחב שלו.

הצלחנו לשמור על שיגרת קריאת ספרים משמעותית, יצרנו ביחד וגם לא עשינו כלום לפעמים.

ועכשיו, הגיע הזמן להתחיל שנת לימודים חדשה.

בכורתי מתחילה ללמוד בכיתה י"ב וצעיר ילדי עולה לכתה א'.

עבורי, מדובר במעבר מאוד מרגש ומשמעותי. (כן, כן, אני כנראה אזיל כמה וכמה דמעות בטקס של כיתה א')

כמו בכל שנה אני מתפללת בליבי ומאחלת לכל אחד מהם שיהנה מהדרך ומהתוצאה,

שיפיקו את המירב מעצמם,

שיאספו חברים טובים בדרך והמון חוויות ילדות והתבגרות.

שיזכו ללמוד עם מורים משמעותיים, שירגישו בטוחים, מוגנים ואהובים ושיחזרו אלינו הביתה כל יום בשלום.

אנחנו כבר נחכה להם עם חיבוק אוהב ואוכל טעים.

את כל המילים הטובות והתפילות שלי אני מאחלת להם בתחילת השנה וגם זוכרת להגיד אותן במהלך השנה כולה.

קופסת האוכל היא מנת האהבה האינטימית היומית שלי.

כל אחד והכריך שלו- כמו שהוא אוהב. עם הממרח האהוב (כן, יש לנו טבלה גם לזה)

הירקות המועדפים עליו ואפילו הקינוח הקטן והמתוק, שיהיה להפסקה השניה.

לפעמים אני מרגישה שאני משאירה חלק מהלב שלי בתוך כל קופסא ולא שוכחת לצרף פתק של אהבה, של חיזוק או איחולי הצלחה. כל ילד והמילים המדויקות במיוחד בשבילו.

והפעם, הכנתי לכן קובץ פתקים לתיק אוכל עם מילים טובות של אהבה

פתקים לסנדוויץ שיהיה לכן קל ונעים לצרף לכריך בבוקר. בתוספת מילים משלכן (וגם אם לא, אז לא נורא)

חשבתי על האימהות שאין להן מדפסת צבעונית זמינה (יש בקובץ שני פתקים בשחור לבן)

חשבתי על הילדים הצעירים בכתה א' שיודעים לקרוא רק אותיות דפוס.

וחשבתי עלינו, האמהות העסוקות, שפתקים מוכנים ומעוצבים יקלו עליהן בבקרים.

* את הסרטון ערך יאיר שלי , הוא אומנם בן 13.5 אבל אין דבר שעומד בפניו.

רק מלדמיין אותם פותחים את הקופסא ורואים את הפתק הלב שלי מתרחב עוד טיפה.

אם כבר נרשמת לקבלת עדכונים מהבלוג כבר שלחתי לך את קובץ פתקים לתיק אוכל במייל ואם את רוצה את הקובץ הרשמי לבלוג וקבלי אותו במייל חוזר.

מלאי כאן את פרטייך והמייל יישלח אליך.

אני מאחלת לכל הילדים התחלה טובה ושנה מוצלחת לא פחות.

וגם לנו, עין טובה ולב פתוח ורחב לקבל אותם כל יום בחזרה באהבה אינסופית.

ספרי לי אם אהבת את הפתקים שהכנתי ומה "הטריק" שלך בקופסת האוכל.

בהצלחה,

אביבית.