חוגגת יום הולדת ו נוגעת במילים

זה פוסט שנכתב במקור לכבוד בלוגולדת 6 לבלוג (אי שם בינואר)
ואיכשהו נדחה עד עכשיו, יום ההולדת שלי.
אני בוחרת לשתף אותו כמו שכתבתי במקור ולאחל לך ולבני משפחתך
בריאות איתנה, שמחה אמיתית, אושר וחיים טובים.
אני מקווה שבקרוב ממש נוכל לצאת מהבתים שלנו ולחגוג את האביב שמתפרץ בחוץ עם כל האהובים עלינו.

בלוגולדת 6 לבלוג, וואו.

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג לא תיארתי לעצמי שככה יתחיל המסע שלי,
אל הייחודיות שלי, אל המילים, אל עצמי.
התחלתי לכתוב את הבלוג כדי להירפא מהטרגדיה שחוויתי והגעתי לעולמות אינסופיים וקסומים.

חוזרת אחורה

פעם מזמן, אחרי התיכון, חשבתי שאני רוצה להיות מורה לחינוך מיוחד.
אז עשיתי שירות לאומי בביה"ס לחינוך מיוחד, נחשפתי לעולם שלם שלא הכרתי, של ילדים עם פיגור סביבתי, מצוקות וקושי עצום.
זו היתה תקופה משמעותית מאוד עבורי ועבור הילדים שהכרתי. הכרתי אנשים מדהימים וקיבלתי פרופורציות וכלים לחיים. והבנתי שפחות נכון עבורי להיות מורה.
חזרתי אל אהבה ישנה והתחלתי ללמוד אומנות ועיצוב גרפי, עוד עולם שלם ומרגש נפתח בפניי ונהניתי מכל רגע.
בתקופת הלימודים עבדתי בחברת סטארטאפ קטנה שהיתה אחת מאבני הדרך לאדם הבוגר שאני מבחינה מקצועית.
למדתי על מחוייבות, על חזון, על תשוקה גדולה לעשייה וצמחתי במקום שהיה לי כמו משפחה שניה.
החברה גדלה ואני איתה, בקצב מטאורי של ממש.
הימים ימי פריחת ההייטק ואני צמחתי ופרחתי באותה חברה עד שהפכתי למנהלת צוות, עם אחריות גדולה מאוד וים של מוטיבציה.
סיימתי את לימודי העיצוב, התחלתי ללמוד לתואר נוסף (שלא סיימתי), אבישג ויאיר נולדו ואני כבר במקום אחר.
מנהלת מוצר בכירה בחברת תוכן, שוב, מביאה את היצירתיות והיכולות שלי והופכת כל פרוייקט שאני נוגעת בו לקצת אחר, שלי, כמו שאני אוהבת.
תמיד ניהלתי צוות, ותמיד באופן שאני מאמינה בו, עם כל הכלים שקיבלתי בתחילת הדרך.
מתוך אמונה שהעובדים שלי הם המשאב הכי יקר לי ולחברה, באווירה אישית ומשפחתית.
(עם חלקם אני עדיין בקשר קבוע וחברי מאז ועד היום- היוש דלד ולמד!)

הכל טוב- התחלה חדשה ומרגשת

תמר וגלעד נולדו גם הם ואני הצטרפתי לצוות בסטארטאפ של בעלי האהוב.
חברה משפחתית וקטנה שאיפשרה לי לתרום מעצמי למען משהו שהוא שלי.
ואז הכל השתנה, כרמית נפטרה והכל התערבב לי,
העולם המשיך כרגיל אבל לי היה קשה.
אז התחלתי לכתוב את הבלוג. קראתי לו "הכל טוב" שהיה כמו מנטרה עבורי באותה תקופה
וכתבתי על האמהות שלי, על היצירה ועל מה שעושה לי טוב ומצמיח אותי.
הבלוג הילך עליי קסם,
הייתי עסוקה ביצירה, הכרתי נשים מופלאות וקהילת בלוגריות תומכת ומיוחדת.
עשיתי המון שיתופי פעולה בתחום ונהניתי מכל רגע.

אני אוהבת לכתוב

אני זוכרת את הרגע שהבנתי שמה שאני בעצם אוהבת בעשיה של הבלוג היא עצם הכתיבה.
זו הזרימה שלי, בזמן שאני כותבת אני עוברת למימד אחר, נכנסת לתוכי והמילים יוצאות.
כמו נביעה של מעיין שברגע שהוא מתגלה הביעבוע לא פוסק.
קיבלתי הצעות וכתבתי עבור יבואנים של חומרי יצירה, כתבתי ב Xnet ומדור במגזין "לנשמה" וגם בעיתון "נשים"
נהניתי והתחלתי להשתכר ממה שאני הכי אוהבת.
הכתיבה בבלוג זימנה לי הכרות עם נשים מופלאות ומיוחדות שחלקן הפכו לחברות של ממש (הי סבתוש!)
ואז קיבלתי את הפניה האחת של מישהי שהכרתי בזכות הבלוג
בעיניים הטובות שלה היא ראתה את מה שאני לא הצלחתי אז לראות,
היא הציעה לי לכתוב עבורה, עבור העסק שלה,
נתנה בי אמון מלא ופתחה לקראתי את הלב שלה.
וזה קרה, התחלתי לכתוב עבורה ועבור העסק שלה.

אני נוגעת, נוגעת במילים

הלקוחה האחת הביאה בעקבותיה עוד ועוד עסקים ומותגים של נשים
ואני הבנתי שיש פה משהו,
שאני עושה את מה שאני עושה בתשוקה גדולה ויש לי עסק קטן שמתהווה.
הבנתי גם שיש לי יכולת מופלאה להבין את בעלת העסק שמולי, להתחבר אליה,
לכתוב כאילו היא הכותבת וגם לגעת.
לגעת במילים ולעשות בהם קסמים ולגעת באמצעות המילים בקהל שקורא.
הלכתי, חזרתי, מיקדתי, התמקדתי, למדתי מה הכי נכון עבורי,
התגברתי על חסמים וחששות וזה נולד
נוגעת במילים.

התגובות והפידבקים שאני מקבלת מכן ברמה יומיומית מחממים לי את הלב,
מבחינתי הקהילה של הבלוג היא חלק בילתי נפרד ממני ומהשינוי שאני עושה בחיי
וכמישהי שמאמינה מאוד בהכרת תודה, חשוב לי לעצור ולהגיד תודה לכל אחת מכן.
תודה שאתן קוראות, מגיבות, שואלות, מתעניינות ומשתפות.
שומדבר מזה לא מובן מאליו עבורי ואני מעריכה מאוד את עצם היותכן.

ביום הולדת נותנים מתנות

היום א' ניסן הוא יום ההולדת שלי (כן, פוסט בלוגולדת התעכב ומצטרף ליום ההולדת שלי)
וביום הולדת נותנים מתנות.
ולכבוד החגיגות אני רוצה לתת לכן מתנה.
תמונה מעוצבת שתזכיר לך כמו שהיא מזכירה לי
ש " גם מסע בן אלף מייל מתחיל בצעד קטן אחד" כל מסע הוא תהליך,
אין דילוגים, יש צעדים שמצטרפים לדרך,
שינויים משמעותיים בחיים לוקחים זמן ואנרגיה.
וגם אם את מהססת או חוששת להתחיל (דיאטה, כושר, עבודה חדשה, להגשים חלום יו ניים איט)
אם את מפחדת להיכשל, תתחילי בצעד קטן, תתחילי את המסע שלך.
סביר שבהמשך הצעד יהפוך לריצה של ממש.
את התמונה עיצבה עבורי בדיוק כמו שרציתי ודמיינתי- נופר שופט שמלווה אותי כבר 3 שנים. תודה נופר יקרה.
תליתי את התמונה בפינת העבודה שלי כדי שאזכור את הצעדים שעשיתי ואת אלה שעליי עוד לעשות
את מוזמנת להכניס פה את המייל שלך ולקבל את הקובץ למייל שלך

תוכלי להדפיס אותו (לשימוש אישי בלבד ולא לשימוש מסחרי בשום צורה ואופן)
לתלות אותו עם וואשי טייפ או להכניס אותו למסגרת ולהנות.

מזמינה אותך לצלול אל עולם הכתיבה החדש שלי בקישור הזה

ואם את רוצה לקבל ממני פוסטים בנושא כתיבה, יצירת תוכן מידע על סדנאות ועוד הפתעות, בלי חפירות.

אשמח שתשלחי לי את המייל שלך:

רשימת התפוצה חדשה ונפרדת ולא קשורה לתכני הבלוג.

בריאות טובה לכולנו וימים שמחים בקרוב,
שלכן,
אביבית.

שתפו: